לוגיסטיקה בעידן החדש

תחום הלוגיסטיקה קפץ כמה מדרגות בשנים האחרונות. עליית המסחר המקוון והצורך המתגבר בהעברת סחורות מגוונות יותר למרכזי אוכלוסייה, הפך את השילוח והלוגיסטיקה בעולם בכלל ובישראל בפרט לענף בנסיקה, בעיקר לאור כניסתה של חברת ענק כמו אמזון לישראל. אך גם בזכות פתיחת השוק לקהלים רבים שלא התעניינו בו קודם לכן כמו משקיעי הנדל"ן המזהים בפופולאריות שלו קרקע פורייה לתשואה כספית וכן בעלי מקצוע ויצרנים או חברות קטנות ובינוניות שמוצאים במרכז הלוגיסטי החדש מקום אידיאלי לעבוד ממנו, בין אם הוא קרוב לבית, קרוב ללקוח או חסכוני וכלכלי יותר.

המרכזים הלוגיסטיים נבנים כיום לא רק לאורך צירי התנועה המרכזיים ובסמוך לשדות תעופה או נמלים , אלא גם בקרבת מרכזי האוכלוסייה בגוש דן ובמעגל השני והשלישי של תל אביב. המרלו"ג הרבה יותר נגיש כיום עבור הלקוח ומאפשר לו , בזכות תכנון גמיש וורסטילי אופציות רבות של אחסנה, שלא היו בעבר.

צחי סופרין , בעלים של קבוצת סופרין העוסקת בייזום, ניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים, מסחר ולוגיסטיקה :" את התפתחות ענף המרל"וגים הניעו שני כוחות עיקריים. ראשית ההתפתחות הטכנולוגית של הבניה שאפשרה להקים מחסנים תוך ניצול טוב יותר של הקרקע כך שניתן יהיה לאחסן מאסה גדולה יותר של סחורות על פני תא שטח קטן יותר באופן מהותי. הכוח השני הוא הצמיחה הכלכלית והעלייה במסחר המקוון. לפתע נולד צורך במרלו"ג קידמי, בנוסף למרלו"ג המרכזי של החברה, הנמצא סמוך לאתר השינוע. לקוחות שהזמינו מוצרים באינטרנט מצפים היום לראות כמה שיותר מהר את המוצר שרכשו ברשת , מונח ליד הדלת שלהם או נמצא במקום איסוף קרוב. בשל כך הבינו חברות רבות שהן צריכות מחסן, נוסף, סמוך יותר למרכזי אוכלוסייה. הכוונה למשל לחברות בתחום הביגוד וההנעלה, הקוסמטיקה והטואלטיקה אך לא רק הן".

אינג'יניר , שמואל אנגל מחברת ש.אנגל מהנדסים בע"מ המקימה בימים אלה עבור הקבוצות סופרין ווייס שני מרלו"גים חדשים באבן יהודה וחולון, מספר על הלוגיסטיקה בעידן החדש ומסביר במה שונים המרלו"גים של היום מאילו שהוקמו בעבר.
"תכנון והקמת מרכז לוגיסטי כיום מכילים בתוכן מערכת שיקולים חדשה ולעיתים אחרת לגמרי. המתכננים והמהנדסים כבר פחות מסתכלים על נראות המרלו"ג כלפי חוץ או מה רמת הפרקטיות שלו , לעומת זאת החשיבה העיקרית שמה דגש על כמה זמן המרלו"ג יחזיק מעמד ויתפקד במשך עשרות שנים , באחזקה מינימלית עבור לקוחותיו. חשיבה זו נובעת מהמקום בו הבעלים של הנכסים בתוך המרלו"ג , רוצים להתמקד בעיקר בעסק שלהם ולא בתחזוקה או תיקונים במהלך הזמן ולכן לא חוסכים על זה בשלבי התכנון . תיקונים כאלה הם דבר יקר וגם מפריעים לעבודה היומיומית של העסק. זוהי חשיבה חדשנית והיא מתבטאת מאוד גם במרכזי ה"טכנו פארק" שמקימות הקבוצות סופרין ווייס".

החשיבה התכנונית וההנדסית מופנית כאמור בעיקר לטובת הדייר ולא נפח המחסן.
אנגל : " כאשר מגיעים לתכנן מרכז לוגיסטי מודרני חושבים קודם כל על סוג העסק שישכיר בו שטחים ואיכותו . התכנון הישן היה במובנים רבים חסכוני וגדול יותר. המתכננים היו מתמקדים בניסיון לחסוך חלק מעלויות הבניה. למשל היו מייצרים מסועה אחת לגישת משאיות לפריקה וטעינה אל השטחים השונים במרכז הלוגיסטי לכל הגובה. אבל מה קורה שיש בעת ובעונה אחת משאית שרוצה לצאת על המסועה ומולה משאית שבדיוק נכנסת להעמיס או לפרוק סחורה . הדבר גורר תקלות ועיכובים רבים בזמני השילוח והאספקה . כיום לא חוסכים על הקמת מסועה כפולה , לא מבחינת המקום במרלו"ג ולא מבחינת עלויות הבניה . כמו כן, יש במרלו"ג מערכת חכמה מאוד המאפשרת רחבות פריקה וטענה בכל אולם בנפרד ומפרצים גם לכלי רכב קטנים יותר".

צחי סופרין מוסיף : " התכנון תלוי גם בקהלים אליהם מיועד המרלו"ג. מרכז לוגיסטי מרכזי של אסם לא יקום באותה שיטה כמו מרכז לוגיסטי עבור מספר גדול של סוחרים. בדרך כלל במרכז לוגיסטי המיועד לחברה אחת מרכזית, דוגמת שופר סל, נבנה על מפלס אחד כשהתקרות בגובה 20 או 30 מטר, כך שניתן לאחסן מוצרים לכל אורך הקירות , גם בגובה. במרכזים כאלה בדרך כלל ובשונה גם ממגדלי משרדים ומגורים למשל, משולבים אלמנטים רבים יותר של בנייה קלה ומתועשת. אולם, במרכזים לוגיסטיים המיועדים כאמור למספר רב של לקוחות בינוניים או קטנים, למשל בית מרכזים בחולון, הבניה היא בנייה כבדה. זה סוג אחר של מרלוג – נבנה בגובה כ 14 מטרים, עם מספר קומות, לעיתים עד 6 קומות ושיטות האחסנה שונות. גם שיטות האחסנה השתכללו עם הזמן ת כיום מתכננים למשל מבנים עם מרתף לוגיסטי ואחסנה תת קרקעית.. בשדה התעופה הית'רו בניו יורק למשל הדבר כבר קיים , שם מקימים 200 אלף מ"ר מתחת לפני הקרקע לאחסנה "

נושא נוסף הוא שיטות הבניה – על מנת לעמוד ביעדים האלה קבוצת סופרין וקבוצת ויס בחרו במרכזים הלוגיסטיים שלה לעשות שימוש בשיטות בניה מתועשות בתכנון מאוד מודולורי ובעל שלד מבנה עם ורסטיליות מאוד גבוהה .
אנגל מפרט על היתרונות של שיטות בניה אילו בהקמת מרלוג : " השלד יודע לאחד יחידות פנימיות בלי שום קירות או אלמנטים שמפריעים לבצע זאת בתוך החלל . כך ניתן לאחד אגפים שונים בתוך המבנה או לפצל בין אגפים בצורה פשוטה . ניתן להעניק למשל לדייר אחד שטח אחסנה של 200 מ"ר וממש בסמוך לו לתת לבעל עסק אחר שטח של 100 מ"ר המחולק אחרת.

ענף הלוגיסטיקה נפתח כאמור בשנתיים האחרונות לקהלים חדשים ונוספים כגון תעשיה זעירה וקלה אשר זקוקים לשיטות אחסון אחרות.
אנגל : " התכנון של סופרין וויס צופה את פני עתיד . זהו תכנון שיודע להתמודד עם תעשייה זעירה כלומר אחסון קל יחסית וגם עם אחסון כבד וגבוה. המבנה יודע לקבל עומסים גדולים במיוחד ויש לו תקרות גבוהות במאוד . אנו מציבים במסגרת הבניה גם הכנות לאחסון של פריטים קטנים במיוחד , גלריות שצריכות שטחים תפעוליים כמו פקידות , ניירת בקרה ומחשוב ".
גם חזיתות המבנה והעמודים מתועשים וטרומיים, כאלו שההרכבה שלהם מתבצעת בדרך כלל במפעל בתהליכי ייצור ובקרה טובים ויותר מאתר בניה על כל ההשלכות הבטיחותיות והכלכליות הנובעות מכך.
יתרון מרכזי נוסף של הבניה הטרומית הוא שהיא לא תלויה בזמני העבודה הקבועים באתר הבניה או בחגים של הפועלים. ניתן למשל לשנע את החלקים בלילות ולהרכיב אותם בימים. בדרך זאת ניתן להקים את מעטפת המרלו"ג בזמן קצר מאוד , דבר המייעל ומוריד את עלויות הבניה ולהגיע כבר בשלבים המוקדמים להתקנת המערכות הפנימיות.